ברגע האחרון של יולי התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה. חם כל כך ואני מזיעה פה על הספה. לא זוכרת שבשנה שעברה היה כל כך חם. אולי זה בגלל שהשנה נראה שכולם מבלים את הקיץ בארצות רחוקות וקרירות ורק אני נשארתי פה בלבנט.
למרות שמזג האויר פה מזכיר לי את הודו של שנה שעברה, כשהסתובבתי לי בניו דלהי והזמן עמד מלכת בתוך אויר מלא מים, אני מתנחמת במזגן ובמחשבות על וינה.
Vienne הוא אלבומה הרביעי של להקת Ultravox, אחת הלהקות הפעילות של תקופת ה - new wave בתת הז'אנר שכונה synthpop (בשל שימוש רב שנעשה בסינטיסייזרים).
תקופת הפעילות של הלהקה חולקה לשני חלקים, החלק המוקדם בין השנים 1974-1979, בו הפרונטמן של הלהקה היה John Foxx, והחלק השני, בין השנים 1979- סוף שנות ה-80, בו פוקס עזב ו- Midge Ure, תפס את מקומו.
חברי הלהקה סבלו מחוסר יכולת לקבוע את שם הלהקה ולכן היא החליפה מספר שמות בשנתיים הראשונות לקיומה (בהתחלה נקראו Tiger Lily ואח"כ The Zips, Fire of London, ועוד ועוד), אך לבסוף, במהלך הקלטת אלבומם הראשון, הוחלט על השם Ultravox (לצערי בלוגר לא מאפשר לי לשים סימן קריאה אחרי, אבל הוא היה חלק מהשם הזמני הנ"ל שהשתנה בהמשך פשוט ל- Ultravox).
שני האלבומים הראשונים שהוציאה הלהקה לא זכו להצלחה רבה במכירות.
הקטע שחתם את אלבומם השני, Hiroshima Mon Amour, עשה שימוש חלוצי במכונת התופים Roland Tr-77 וסימן את כניסת הלהקה לז'אנר הסינטפופ תוך עזיבה של הפאנק.
בקטע הבא מאותו אלבום, נעשה שימוש בסינטיסייזר Arp Odyssey כמקור סאונד לאלמנטים הריתמיים
בקטע Quiet Man, שוב זנחו חברי הלהקה את התופים האקוסטיים לטובת Roland TR-77, והנה התוצאה:
גארי ניומן בכבודו ובעצמו אמר שהאלבום הזה היה אחת מההשפעות היחידות שלו ואפילו הזמין את Billy Curry (כינור, קלידים) להשתתף באלבום The Pleasure Principle.
אבל האלבום הזה למעשה סיים את התקופה של Foxx כמנהיג הלהקה, ולאחר שלושת הכשלונות הלהקה עברה משבר רציני עד שהגיע Ure והציל את מה שנשאר ממנה.
אז אמנם רציתי לכתוב על האלבום הרביעי שלהם, אבל נסחפתי אחרי הצלילים של שלושת האלבומים הראשונים ויש בפוסט הזה כבר הרבה מוזיקה. אבל אל דאגה, תמיד יש את הפוסט הבא..
אני רוצה להזכיר גם שבאוגוסט הבלוג חוגג שנתיים ומי שרוצה עוד יכול לשלוח קטע ולהשתתף בחגיגה , הנה לינק.
חוץ מזה יש גם קורס אבלטון שנפתח שבוע הבא, למי שרוצה לחזור לספסל הלימודים.
למרות שמזג האויר פה מזכיר לי את הודו של שנה שעברה, כשהסתובבתי לי בניו דלהי והזמן עמד מלכת בתוך אויר מלא מים, אני מתנחמת במזגן ובמחשבות על וינה.
Vienne הוא אלבומה הרביעי של להקת Ultravox, אחת הלהקות הפעילות של תקופת ה - new wave בתת הז'אנר שכונה synthpop (בשל שימוש רב שנעשה בסינטיסייזרים).
תקופת הפעילות של הלהקה חולקה לשני חלקים, החלק המוקדם בין השנים 1974-1979, בו הפרונטמן של הלהקה היה John Foxx, והחלק השני, בין השנים 1979- סוף שנות ה-80, בו פוקס עזב ו- Midge Ure, תפס את מקומו.
חברי הלהקה סבלו מחוסר יכולת לקבוע את שם הלהקה ולכן היא החליפה מספר שמות בשנתיים הראשונות לקיומה (בהתחלה נקראו Tiger Lily ואח"כ The Zips, Fire of London, ועוד ועוד), אך לבסוף, במהלך הקלטת אלבומם הראשון, הוחלט על השם Ultravox (לצערי בלוגר לא מאפשר לי לשים סימן קריאה אחרי, אבל הוא היה חלק מהשם הזמני הנ"ל שהשתנה בהמשך פשוט ל- Ultravox).
גם שמו של הזמר, Foxx, לא היה שמו האמיתי אלא אומץ כשם במה באותה שנה יחד עם הבסיסט ששינה את שמו ל- Chris Cross (אם נצרף לזה גם את גארי ניומן מהפוסט הקודם, נראה שזה היה צו השעה לאמץ זהות חדשה).
שני האלבומים הראשונים שהוציאה הלהקה לא זכו להצלחה רבה במכירות.
הקטע שחתם את אלבומם השני, Hiroshima Mon Amour, עשה שימוש חלוצי במכונת התופים Roland Tr-77 וסימן את כניסת הלהקה לז'אנר הסינטפופ תוך עזיבה של הפאנק.
אח"כ הגיע אלבומם השלישי , Systems of Romance, אותו הפיק קוני פלאנק, המפיק של Kraftwerk.
האלבום הזה עשה שימוש יותר מאסיבי בסינטיסייזרים וגם הוא לא הצליח מסחרית, למרות הביקורות המפרגנות.
האלבום הזה עשה שימוש יותר מאסיבי בסינטיסייזרים וגם הוא לא הצליח מסחרית, למרות הביקורות המפרגנות.
בקטע הבא מאותו אלבום, נעשה שימוש בסינטיסייזר Arp Odyssey כמקור סאונד לאלמנטים הריתמיים
בקטע Quiet Man, שוב זנחו חברי הלהקה את התופים האקוסטיים לטובת Roland TR-77, והנה התוצאה:
גארי ניומן בכבודו ובעצמו אמר שהאלבום הזה היה אחת מההשפעות היחידות שלו ואפילו הזמין את Billy Curry (כינור, קלידים) להשתתף באלבום The Pleasure Principle.
אבל האלבום הזה למעשה סיים את התקופה של Foxx כמנהיג הלהקה, ולאחר שלושת הכשלונות הלהקה עברה משבר רציני עד שהגיע Ure והציל את מה שנשאר ממנה.
אז אמנם רציתי לכתוב על האלבום הרביעי שלהם, אבל נסחפתי אחרי הצלילים של שלושת האלבומים הראשונים ויש בפוסט הזה כבר הרבה מוזיקה. אבל אל דאגה, תמיד יש את הפוסט הבא..
אני רוצה להזכיר גם שבאוגוסט הבלוג חוגג שנתיים ומי שרוצה עוד יכול לשלוח קטע ולהשתתף בחגיגה , הנה לינק.
חוץ מזה יש גם קורס אבלטון שנפתח שבוע הבא, למי שרוצה לחזור לספסל הלימודים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה