סופסוף מצאתי רגע לכתוב את הפוסט הזה. בימים האחרונים אני נוסעת ללא הפסקה. ת"א - חיפה - ת"א - כברי - עכו - נהריה - ת"א - חיפה - ת"א - ירושלים - ת"א - נתניה - ת"א - חיפה - ת"א ובנוסף איזו גיחה קטנה למודיעין. רק מלכתוב את זה אני עייפה, וכל זה בתוך שבוע אחד בלבד!
ואחרי כל הנסיעות האלה, אני יכולה להגיד שעכשיו אני ערוכה ומוכנה לכתוב על האלבום הרביעי של להקת Kraftwerk בשם Autobahn.
אי אפשר לדבר על מוסיקה אלקטרונית של שנות ה-70 בלי להקדיש לפחות פוסט אחד ללהקה הגרמנית הזאת, שתרמה כה רבות למהפכה האלקטרונית של התקופה.
את הלהקה הקימו פלוריאן שניידר (חליל, סינטיסייזר) וראלף הוטר (סינטיסייזרים ואורגן) לאחר שהכירו בתור סטודנטים בדיזלדורף, גרמניה.
האלבום אוטובאן יצא בשנת 1974, אבל קדמו לו שלושה אלבומים אחרים, הראשון מביניהם, Kraftwerk, יצא בשנת 1970 ואחריו הגיע גם Kraftwerk 2. שני האלבומים הללו היו אינסטרומנטלים לחלוטין והמוסיקה בהם השתלבה בטבעיות בסצינה הקראוטרוק המתפתחת והרוק האקספרימנטלי.
הנה הקטע הפותח את אלבומם הראשון:
אפשר לשמוע את השימוש הכבד באפקטים על הכלים הקונבנציונליים הלא מעטים שהוקלטו לאלבומים אלו. ולאחר ההלקטות נעשו גם מניפולציות אודיו (חיתוך, הדבקה, שינוי מהירות ועוד) שהיו מאד פופולאריות בשנות ה-50 וה-60 בז'אנרים "מחקריים" וניסיוניים וסופסוף מצאו את דרכן אל המוסיקה הפופולארית.
האלבום השלישי של הלהקה, Ralf und Florian, יצא ב 1973 לאחר שהצטרף להרכב וולפגנג פלור (תופים אלקטרוניים) ובו התחיל להתגבש הסגנון היותר מוכר של הלהקה - שימוש ביותר סינטיסייזרים, מכונות תופים ובווקודר (אין כמו שירה בקול של מחשב, כמה שזה שחוק, ככה זה אהוב, אפילו בימינו אנו).
ואז הגיע Autobahn ואיתו הפריצה הגדולה של ההרכב.
האלבום הוא אלבום הקונספט הראשון של הלהקה, והקונספט הוא להעביר את התחושה של נסיעה באוטוסטרדה. תחושה משתנה במקטעים שונים (מנסיעה בכבישים עמוסים, לחץ ובלאגן לנסיעה ביום שישי אחה"צ כשיהודית בן יעקב מגישה את תוכניתה "כאן, שם ובכל מקום").
האוטוסטרדה אליה מתייחס שיר הנושא היא A 555 המחברת בין קלן לבון ונחשבת האוטוסטרדה הראשונה שנסללה אי פעם.
אמנם הקטע עבר עריכה משמעותית כדי לקצרו שיתאים למצעדים ברדיו, אבל הנה כאן לפניכם הקטע המלא:
חשוב לציין שאת הסאונד הייחודי של הלהקה הרבה מייחסים למפיק ומהנדס הסאונד שלה, Konrad "conny" Plank, שעבד עם הלהקה על ארבעת האלבומים הראשונים שלה (אוטובאן היה האחרון שבו לקח חלק). עם ההצלחה העולמית של הלהקה, הם בנו לעצמם אולפן עצמאי ולא נדרשו עוד לשירותיו. פלאנק, אגב, עבד גם עם הרכבים אחרים שהשתייכו לקליקת הקראוטרוק כמו Neu!, Can , ואחרים וכמובן שהעבודה עם קרפטוורק הפכה אותו למפיק מבוקש.
מעבר לשיר הראשון שעוסק בכבישים ונהיגה, שאר הקטעים סובבים סביב מוטיב אחר והוא "הלילה", כאשר כל קטע מורכב מהקדמה ומקטע אחד מרכזי.
הנה הקטע "חצות":
אני אסיים בזה, למרות שיש עוד הרבה מה לכתוב על הלהקה וגם המון דברים טובים לשמוע. כמובן שיהיה לפוסט הזה המשך בהמשך, אבל בינתיים זוהי עוד חתיכה קטנה בפסיפס של המוסיקה האלקטרונית בשנות ה-70.
את הלהקה הקימו פלוריאן שניידר (חליל, סינטיסייזר) וראלף הוטר (סינטיסייזרים ואורגן) לאחר שהכירו בתור סטודנטים בדיזלדורף, גרמניה.
האלבום אוטובאן יצא בשנת 1974, אבל קדמו לו שלושה אלבומים אחרים, הראשון מביניהם, Kraftwerk, יצא בשנת 1970 ואחריו הגיע גם Kraftwerk 2. שני האלבומים הללו היו אינסטרומנטלים לחלוטין והמוסיקה בהם השתלבה בטבעיות בסצינה הקראוטרוק המתפתחת והרוק האקספרימנטלי.
הנה הקטע הפותח את אלבומם הראשון:
אפשר לשמוע את השימוש הכבד באפקטים על הכלים הקונבנציונליים הלא מעטים שהוקלטו לאלבומים אלו. ולאחר ההלקטות נעשו גם מניפולציות אודיו (חיתוך, הדבקה, שינוי מהירות ועוד) שהיו מאד פופולאריות בשנות ה-50 וה-60 בז'אנרים "מחקריים" וניסיוניים וסופסוף מצאו את דרכן אל המוסיקה הפופולארית.
האלבום השלישי של הלהקה, Ralf und Florian, יצא ב 1973 לאחר שהצטרף להרכב וולפגנג פלור (תופים אלקטרוניים) ובו התחיל להתגבש הסגנון היותר מוכר של הלהקה - שימוש ביותר סינטיסייזרים, מכונות תופים ובווקודר (אין כמו שירה בקול של מחשב, כמה שזה שחוק, ככה זה אהוב, אפילו בימינו אנו).
ואז הגיע Autobahn ואיתו הפריצה הגדולה של ההרכב.
האלבום הוא אלבום הקונספט הראשון של הלהקה, והקונספט הוא להעביר את התחושה של נסיעה באוטוסטרדה. תחושה משתנה במקטעים שונים (מנסיעה בכבישים עמוסים, לחץ ובלאגן לנסיעה ביום שישי אחה"צ כשיהודית בן יעקב מגישה את תוכניתה "כאן, שם ובכל מקום").
האוטוסטרדה אליה מתייחס שיר הנושא היא A 555 המחברת בין קלן לבון ונחשבת האוטוסטרדה הראשונה שנסללה אי פעם.
אמנם הקטע עבר עריכה משמעותית כדי לקצרו שיתאים למצעדים ברדיו, אבל הנה כאן לפניכם הקטע המלא:
באלבום הזה יש לנו מוסיקאי נוסף שמצטרף להרכב על גיטרה וכינור - קלאוס רודר.
לקראת האלבום הצטיידה הלהקה בצעצועים חדשים וביניהם המינימוג שצלילו מוכר לכל מעריצי הלהקה, Arp Odissey וסינטיסייזר EMS Aks. בנוסף הרבה מהסאונד הייחודי שלהם נוצר מכלים בתכנון אישי ובבנייה עצמאית.
בשיר הנושא יש שימוש בשירה דרך ווקודר וגם בשירה נקייה, אך יתר האלבום אינסטרומנטלי.
חשוב לציין שאת הסאונד הייחודי של הלהקה הרבה מייחסים למפיק ומהנדס הסאונד שלה, Konrad "conny" Plank, שעבד עם הלהקה על ארבעת האלבומים הראשונים שלה (אוטובאן היה האחרון שבו לקח חלק). עם ההצלחה העולמית של הלהקה, הם בנו לעצמם אולפן עצמאי ולא נדרשו עוד לשירותיו. פלאנק, אגב, עבד גם עם הרכבים אחרים שהשתייכו לקליקת הקראוטרוק כמו Neu!, Can , ואחרים וכמובן שהעבודה עם קרפטוורק הפכה אותו למפיק מבוקש.
מעבר לשיר הראשון שעוסק בכבישים ונהיגה, שאר הקטעים סובבים סביב מוטיב אחר והוא "הלילה", כאשר כל קטע מורכב מהקדמה ומקטע אחד מרכזי.
הנה הקטע "חצות":
אני אסיים בזה, למרות שיש עוד הרבה מה לכתוב על הלהקה וגם המון דברים טובים לשמוע. כמובן שיהיה לפוסט הזה המשך בהמשך, אבל בינתיים זוהי עוד חתיכה קטנה בפסיפס של המוסיקה האלקטרונית בשנות ה-70.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה